פסק-דין בתיק ת"א 5755-09

1.            התובעת ילידת 29.6.75 נפגעה ביום 7.5.08 בשעה 6:45 בתאונת דרכים. התאונה ארעה ברח' עמק דותן במודיעין-מכבים עת שבנה, הנתבע 2, היה עימה ברכב כנוסע. רכב צד ג' פגע ברכב בו נסעה,פגיעה בחזית הימנית. התובעת טוענת כי נפגעה בצווארה, בגבה, בחזה, בראשה ובזרועה השמאלית. התובעת פונתה באמבולנס לבי"ח שערי צדק ואובחנה כסובלת מרגישות בצווארה ובגבה וכן משטף דם בזרועה השמאלית. התובעת שוחררה וטופלה במשככי כאבים, מנוחה ומעקב אורטופדי בקופת חולים. לדבריה מאז התאונה ועד היום היא סובלת מכאבים בצלעותיה, בגבה, בראשה וכן מהפרעות שינה, קשב וריכוז ותחושת נימול בידיים. לטענתה עקב האמור ובהמלצת רופא משפחה, מנעה אפשרות של היריון לבל ייגרם נזק בלתי הפיך לעוברה.

אף בן התובעת נפגע באותה תאונה, אך בעניינו הגיעו הצדדים לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין וממילא איני נדרשת לאותה פגיעה.

קביעות ד"ר חורי בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות הבהרה:

2.            בעיינה של התובעת מונה ד"ר חורי אמל כמומחה מטעם בית משפט בתחום האורטופדיה. במימון הביניים של שכר טרחתו נשאה הנתבעת (ר' החלטת כב' הרשם עאסי עבאס, כתוארו אז). לאחר שהמומחה תיאר את אופן התאונה לרבות חילוץ התובעת ע"י מכבי אש, ציין כי בבי"ח שערי צדק עברה צילומי ע"ש צווארי וחזה ואלה פורשו כתקינים. בהמשך כאבי הצוואר והחזה אף פחתו, התובעת הייתה בחופשת מחלה למשך שלושה שבועות והמשיכה לסבול מכאבי גב תחתון. בשל כאבי ראש טופלה באלטרולט וכן עברה EEG שפורש כתקין. בפני המומחה התלוננה התובעת על כאבים בגב תחתון משמאל, לעיתים זרמים לכיוון הרגל ובמהלך היריון, אירועים חוזרים של כאבי גב. המומחה פירט את תוצאות בדיקתו ובכלל זה את העובדה שמצא רגישות וספזם פארא ספינלית שריריים משמאל בעת בדיקת ע"ש מתני. המומחה פירט עוד אמצעי דימות שהונחו בפניו ואשר כולם נמצאו תקינים. בבדיקה מצא הגבלה מזערית בטווחי תנועות ע"ש מתני ומבחן שוברט מוגבל, וציין כי כאבי הגב של התובעת אינם ספציפיים לאזור אחד בע"ש.

בשים לב לאמור ובהיות הממצא הקליני האובייקטיבי, הגבלה בתנועת ע"ש מתני, כפועל יוצא של החבלה השרירית לאורך ע"ש הגבי והמתני - בחר המומחה "להשתמש בהגבלה זו כביטוי לנכות בגין בעיית ע"ש לאורכו". המומחה הכיר ב- 100% נכות בגין התקופה בה הייתה התובעת בחופשת מחלה וב- 5% נכות לצמיתות לפי מחצית סעיף 37(7)א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").

3.            הנתבעת הפנתה למומחה שאלות הבהרה בשני סבבים. במסגרת השאלות התייחסה, בין השאר, לעובדה שעיקר התיעוד הרפואי הוא רק משלושת החודשים הסמוכים לתאונה בעוד פניות נוספות קיימות רק לאחר שחלפה תקופה של כשנה וארבעה חודשים ללא כל פניה. אותן פניות נוספות ומאוחרות לאורטופדים - הינן בסמיכות להחלטה על מינוי מומחה מטעם בית משפט. עוד הפנתה הנתבעת לעובדה שהתובעת עברה תאונת דרכים קודמת בשנת 1998, אשר בגינה סבלה מבעיות גב. המומחה ציין בתשובותיו כי לא ערך עבודת בילוש ביחס למועדי המסמכים הרפואיים (בסמיכות לתאונה, לאחר מכן שני מסמכים לאחר החלטת המינוי והעדר כל מסמכים נוספים) אך ייקח עובדה זו בחשבון. כן ציין כי לנוכח התאונה הקודמת יש מקום לחלק את אחוזי הנכות עם התאונה הקודמת בשיעור של 50%. עולה מהמקובץ בסופו של יום מצא המומחה להכיר ב- 2.5% נכות בלבד. מטבע הדברים, בעוד בתחילה הנתבעת ביקשה לחקור המומחה היא ויתרה על כך לאחר קבלת תשובות ההבהרה ואזי ביקשה התובעת לחוקרו.

תצהירי התובעת:

4.            בתצהירה שבה התובעת ופירטה את אופן אירוע התאונה, את אופן פינויה והטיפול הרפואי שקיבלה בסמוך, כאמור לעיל. בהתאם לתצהירה היא שהתה בחופשת מחלה במשך שבועיים ומאז התאונה היא עדיין סובלת מכאבי גב תחתון המקרינים לרגלה השמאלית שם היא חשה מעין "זרמים". כמו כן היא סובלת עדיין מכאבי ראש כאשר רופאת המשפחה שלה חושדת כי מדובר בכאבים ממקור צווארי. התובעת ציינה כי מאז התאונה היא מתקשה בהליכה ועמידה ממושכת. עת שהיא נדרשת לפעולות פיזיות בשגרת היום-יום הדורשות כיפוף גב היא מסוגלת לבצע אותן אך הדבר מלווה בכאבים ובאי נוחות ניכרת. התובעת מוסיפה כי היא מחזיקה בתואר שני בקרימינולוגיה ומאז שנת 1998 עובדת כיועצת במשרד ראש הממשלה ומשתכרת כ- 15,000 ש"ח נטו לחודש. לדבריה מבחינת קידום ושכר במקום בו היא עובדת, ישנם תפקידים רבים ומגוונים אשר חלקם דורשים יציאה אל השטח, נסיעות ארוכות וכיו"ב. היא מציינת כי לא ניתן לשלול כאופק תעסוקתי שהפגיעה בתאונה תגביל אותה בהתמודדות על תפקידים מעין אלה. התובעת מציינת כי רוב הוצאותיה היו מכוסות בסל הבריאות אך עם זאת היא שילמה עבור משככי כאבים, נסיעות לטיפולים והשתתפויות עצמיות בביקורי רופאים.

5.            תצהיר התובעת נתמך, בין השאר בתעודות באשר לתוארי התובעת. כן צורפו באשר לשכרה טופסי 106 כדלקמן:

טופס 106 לשנת 2007 - המלמד על הכנסה חודשית ממוצעת (בהפחתת מס) בסך של 13,982 ש"ח.

טופס 106 לשנת 2008 - המלמד על הכנסה חודשית ממוצעת (בהפחתת מס) בסך של 14,959 ש"ח.

טופס 106 לשנת 2009 - המלמד על הכנסה חודשית ממוצעת (בהפחתת מס) בסכום של כ- 14,140 ש"ח (התובעת עבדה בשנה זו תשעה חודשים ותשעה ימים, וחלוקת הסך הכולל נעשתה בהתחשב באמור).

6.            עוד הציגה התובעת תלושי שכר מהם ניתן ללמוד, בין השאר, כדלקמן:

         בהתאם לנתונים מצטברים בתלוש חודש דצמבר 2007 עמד השכר החודשי הממוצע של התובעת באותה שנה (בהפחתת מס) על כ- 13,950 ש"ח.

         בהתאם לנתונים מצטברים בתלוש חודש אפריל 2008 עמד השכר החודשי הממוצע של התובעת באותה שנה (בהפחתת מס) על כ- 15,455 ש"ח.

         בחודש התאונה, מאי 2008 עמד שכר התובעת, בהפחתת מס ע"ס של כ- 15,115 ש"ח.

         בחודש העוקב, יוני 2008 עמד שכר התובעת בהפחתת מס ע"ס של כ- 15,910 ש"ח.

         בחודש יולי 2008 עמד שכר התובעת בהפחתת מס ע"ס של כ- 14,720 ש"ח.

על בסיס הנתונים מצטברים בתלוש חודש אוקטובר 2008 השכר הממוצע באותה שנה, עד לאותו חודש עמד על כ- 15,015 ש"ח.